קטלוג מסייה בתמונות

הקיץ הוא תקופה נהדרת לתצפיות אסטרונומיות וזה זמן טוב להכיר את קטלוג מסייה.

קטלוג מסייה הוא קטלוג שיצר האסטרונום הצרפתי שארל מסייה ופורסם בשנת 1774

הקטלוג פורסם בשנת 1774 ומכיל רשימה של 110 אובייקטים בהירים שבכולם ניתן לצפות מחצי הכדור הצפוני. האובייקטים בקטלוג ממוספרים מ 1 – 110 ומקבלים את האות M כתחילית. M1 לדוגמא היא ערפילית הסרטן.

אסטרונומים חובבים לרוב יתחילו בקטלוג זה וישאפו להשלים צפייה בכל האובייקטים שבו לפני שיפנו לאתגר משמעותי אחר.

בחודש מרץ כל האוביקטים בקטלוג זמינים לצפייה באותו הלילה ולאסטרונומים חובבים יש אתגר הנקרא מרתון מסייה. באתגר זה המשתתפים מנסים לצפות בכל הקטלוג באותו הלילה. זה לא פשוט וגם לא תמיד אפשרי ממגוון סיבות, העיקריות שבהן הן זיהום האור ובעיקר עייפות הצופה.

כל שבוע אציג אובייקט מסייה שזמין לצפייה,מיקומו בשמיים וטיפים לצפייה.


נתחיל באחת הערפיליות המוכרות ביותר: ערפילית הנשר או לפי קטלוג מסייה – M16

מרחק: כ 5700 שנות אור

גודל נראה: 35 על 28 דקות קשת

קוטר: כ 58 שנות אור.

בהירות: 6.4

התגלתה בשנת 1746

אז היכן ניתן למצוא את ערפילית הנשר?

בחודשי הקיץ כאשר שביל החלב זורח, ניתן למצוא את הערפילית בכיוון דרום מעל הכוכב Kaus Borealis שבקבוצת קשת, מעל האסטריזם שנקרא הקומקום.

דרך טלסקופ חובבים הערפילית תיראה ככתם אפרפר על רקע השמיים וחדי הראיה יבחינו בצורה המזכירה נשר כאשר כנפיו פרוסות לרווחה.

הערפילית היא חלק מענן עצום של מימן והיא מהווה את אזור יצירת הכוכבים שבו. בנוסף למימן היא מכילה לא מעט חמצן ואף גופרית. ברקע הערפילית ניתן לראות צביר כוכבים, צביר זה מכיל כ 8100 כוכבים.

המאפיין המוכר ביותר בערפילית הוא עמודי הבריאה, סדרה של ענני גז ואבק כהים שבתוכם נוצרים כוכבים בצורה אקטיבית כרגע. עמודים אלה התפרסמו כאשר צולמו בצורה חסרת תקדים על ידי טלסקופ החלל האבל. תמונה זו כנראה הכי מזוהה עם טלסקופ החלל.

והבטחתי גם תמונות. את הערפילית הזו עדיין לא צילמתי כראוי אבל אשתף שתי תמונות נסיון. אחת ישנה מהימים הראשונים בהם השתעשעתי בתצפית אלקטרונית. השניה חדשה מעט יותר – מהשנה שעברה – והיא כבר צולמה במצפה והפעם נסיון רציני לצפות בערפיליות מהבית (בעזרת המצלמה).

ניתן להבחין בקלות רבה ברעש, בחוסר הפרטים ובחוסר פוקוס אבל את עמודי הבריאה ניתן לזהות בקלות – Great Success

התמונה הבאה מהווה שיפור ניכר בפוקוס, ברמת הרעש וברמת העקיבה של הציוד. גם הפירוט רב יותר וזה בזכות זמן חשיפה ארוך יותר וציוד שונה לחלוטין.

התמונה צולמה דרך פילטר מימן צר, בחשיפות של חמש דקות וזמן חשיפה מצטבר של כ 45 דקות. בהזדמנות אנסה לצלם אותה בצורה רצינית יותר דרך שלושת הפילטרים מימן חמצן וגופרית לטובת קבלת תמונה צבעונית.

בשבוע הבא – הלגונה, M8, אובייקט קייצי מרהיב לצפייה דרך כל טלסקופ.

סיכום שבועי של פעילות השמש

בסדרה הזו, נסקור את מחזור פעילות השמש הנוכחי – מספר 25 ונדבר על מאפייני השמש הנראים, דרכי הצילום והציוד המיועד לכך ולמה כל כך חשוב להבין כיצד השמש פועלת ומה סכנותיה.

שמי אילן שפירא ואני אסטרונום חובב ועוקב אדוק אחר הכוכב המעניין שלנו. את השמש אני מתעד מהמצפה הפרטי שבניתי בחצר ביתי ובו טלסקופים שונים כאשר. אחד הטלסקופים לפחות מוקדש כמעט תמיד לשמש.

חשוב לציין שצפייה בשמש דרך טלסקופ\משקפת או כל אמצעי אופטי אחר ללא מסננים יעודיים היא מסוכנת ביותר ויכולה בקלות לגרום לנזק בלתי הפיך ואף לעיוורון.

לפני שנצלול לפעילות השבועית, סקירה קצרה על מחזור השמש.

השמש שלנו פועלת במחזורים של 11 שנים. במהלך המחזור, השמש עוברת ממצב מינימום פעילות שבו כמות הפעילות המגנטית נמוך וקשה למצוא כתמי שמש או התפרצויות למצב של פעילות מוגברת.

בשיא המחזור, קוטביות השמש מתהפכת – הקוטב שהיה חיובי הופך לשלילי וההיפך. אם מסתכלים על מחזור השמש בצורה רחבה יותר ניתן לאמר שהמחזור נמשך כ 22 שבהן הקוטביות חוזרת למצבה קדם המחזור.

כיום, אנו נמצאים במחזור הפעילות מספר 25 כאשר שיאו צפוי בקיץ 2025. בינתיים מחזור זה מספק פעילות רבה שגם עוברת את תחזיות הפעילות בצורה עקבית. למרות זאת, מדובר במחזור יחסית רגוע לעומת מחזורים קודמים.

בגרף ניתן לראות את המחזור הנוכחי – מצד ימין כאשר הקו האדום מציין את התחזית והקווים הסגולים והשחורים מציינים את הפעילות בפועל.

את הפוסט הזה נפתח בשבוע שעבר, בכל זאת פוסט ראשון והפעילות על השמש היא רבה ומגוונת.

נתחיל באזור פעיל שקיבל את השם AR3363 ומכיל כתם שמש עצום בגודלו . כמה עצום? קוטרו נמדד ב 2 – 3 כדורי ארץ!

יומיים לפני שהאזור הזה הסתובב לו אל מעבר לאופק המערבי של השמש, הוא פלט מספר אבוקות שמש – התפרצויות חזקות של אנרגיה וחומר, 7 התפרצויות כאשר שש מהן ברמה C (השלישית בעוצמתה) והתפרצות אחת ברמת M.

בתמונות ניתן לראות את הכתם העצום, מחולק לשלושה חלקים שונים וממנו יוצאים שני פילמנטים. פילמנטים הם התפרצויות של חומר הנישא על גבי שדות מגנטיים חזקים ונראים כמו גדולים כאשר הפילמנט הימני ממש נוצר אל מול עיני

זה היה המצב ב 17 ליולי.

נתקדם מעט ליום שבת, ה 22 ליולי. AR3363 עבר אל מעבר לאופק אבל הוא לא האזור הפעיל היחיד שעל השמש. ביום הזה נספרו לא פחות מאשר 103 כתמי שמש. בתמונה הפעם, צפון מערב השמש. פנורמה מ 12 חלקים שמראה שלל אזורים פעילים, AR3373, AR3376 ו AR3372.

AR3372 הפעם הוא שיאן אבוקות השמש, שלוש אבוקות חזקות כאשר הראשונה שבהן הייתה ברמה M3.1 והוא נמצא בחלק הימני העליון.

גם AR3373 לא שקט על שמריו ופלט שתי אבוקות משלו. אותו ניתן לראות בחלק התחתון והוא והוא מכיל 20 כתמי שמש, שיבעה מהם קל לזהות וישנם כתמים נוספים, קטנים מכדי לזהות בקלות.

התיעוד הראשון והאחרון (לפחות לכרגע) לשבוע הגיע ביום שני, ה 22 ליולי. תנאי ראות מנעו תיעוד רציני אבל תמונה אחת יצאה. לפני התמונה, הנה מצב השמש לפי האתר https://www.spaceweatherlive.com/

כמות כתמי השמש גדלה ל 141, מספר שנחזה לשיא המחזור והשמש הפיקה 8 אבוקות שמש.

התיעוד היחידי שלי מאותו היום לא היו של כתמי שמש גדולים אלא של שני פילמנטים עצומים בדרום מערב השמש:

אחרי כל התמונות, והמונחים, בשבוע הבא נעשה קצת סדר ואסביר מעט יותר על המאפיינים הנראים בשמש, השכבות השונות ועל הציוד והצילום עצמם. מחכה לנו סדרה ארוכה ומעניינת.