פוסטים

חורף בשמיים – סוס קוסמי מציץ מעבר לענן

קבוצת הכוכבים הבולטת של החורף היא קבוצת אוריון. קבוצה גדולה שנמצאת באזור שבו ישנו ענן מולקולרי עצום שבתוכו מסתתרים המון אובייקטים יפיפיים ובראשם ערפילית אוריון, מלכת הערפיליות של השמיים הצפוניים.

אותי תמיד עניין אובייקט אחד – ראש הסוס. זהו אובייקט מאתגר מאוד לצפייה עד כדי שרוב האסטרונומים לא מנסים אפילו לראותו. הסיבה העיקרית לקושי היא שלא מדובר בערפילית שמפיצה או מחזירה אור – בדיוק להיפך, זוהי ערפילית כהה.

ערפילית ראש הסוס מסתירה חלק קטן ענן של מימן מיונן שנמצא רחוק ממנה בשם IC434 ויוצרת צורה של ראש של סוס בפרופיל שמציץ מבין העננים.

מעבר לקושי להבחין בערפילית כהה, האור שאותו הערפילית מסתירה הוא חיוור מאוד. לא פחות חשוב הערפילית נמצאת ליד הכוכב Alnitak, כוכב מאוד בוהק שממסך את רוב הערפילית.

ערפילית ראש הסוס התגלתה בשנת 1888 באוניברסיטת הרווארד בצילום ותוארה כמסה כהה וקוטלגה בשם Bernard 33.

בתמונה ניתן לראות את ראש הסוס במרכז ואת ענן המימן שנמצא מאחוריה. בנוסף, מעבר לראש הסוס עצמו האזור מכיל כמות מרשימה ביותר של אובייקטים שונים כאשר הבולט מביניהם היא ערפילית הלהבה שנמצאת משמאל לסוס

שמות האובייקטים הבולטים בסביבה

התמונה צולמה במשך חצי לילה בלבד ממיקום חשוך במדבר, לא ממש מספיק על מנת לחשוף את כל הפרטים הקטנים שבאזור ולסנן חלק מהרעש אבל עדיין התקבלה תמונה לא רעה.

עולם הצילום כיום מאפשר גם צילום מקומות מזוהמי אור באמצעות פילטרים צרים במיוחד. פילטרים אלה מיועדים לצילום של אורכי גל מאוד מסויימים שנפלטים מחומרים כגון: מימן, חמצן וגופרית.

מכיוון שמדובר באזור עשיר במיוחד במימן, צילמתי דרך פילטר כזה במשך 6.5 שעות מהבית. אמנם ניתן לצלם גם מאזורים מוכי זיהום אור אבל יש אילוצים אחרים בצילום מסוג זה. מכיוון שפילטרים מסוג כזה מאוד צרים – רק 3 ננומטר – מגיעים מעט מאוד פוטונים לחיישן. על מנת לקבל מספיק מידע יש צורך בחשיפות ארוכות במיוחד. אם בשימוש בפילטר שמעביר את כל האור האדום התמונות מצולמות בחשיפות של דקה וחצי בלבד, כאן יש צורך בחשיפות של 5 דקות והרבה מהן. צורך זה דורש עקיבה מדוייקת מאוד כאשר כל תזוזה קלה תגרום לכוכבים ולאובייקט המצולם להימרח. מכיוון שכל החצובות המסחריות לא ממש מושלמות מכנית, משתמשים בטלסקופ ומצלמה נוספים אשר תפקידם הוא לעקוב אחר כוכבים ואם מתגלה שהם זזים בצורה הקלה ביותר נשלחת פקודה לחצובה לחזור למקום המקורי

כך נראה האזור במימן בלבד. ניתן להבחין שישנם אזורים שבהם אין בכלל מימן ולעומת התמונה המלאה – כאן הם בכלל לא קיימים.

כיצד משלבים את תמונת המימן לשאר התמונה הצבעונית? אנחנו יודעים שמימן מיונן (h-alpha) פולט אור בחלק האדום של הספקטרום ועל כן, את המימן משלבים אל תוך תמונת הערוץ האדום לאחר שמסירים ממנה את הכוכבים.

התוצאה המתקבלת נראית כך.

ציוד:

טלסקופ: TS-CF-80 Apo

מצלמה: ZWO ASI294MM (MM = מונו\שחור לבן)

חצובה: ZWO AM5

מחשב שליטה וצילום: ZWO ASIAIR Plus

גלגל פילטרים

פרטי צילום:

מכיוון שמדובר במצלמה מונוכרומטית, יש צורך בצילום כל צבע בנפרד – אדום ירוק וכחול ובנוסף צילום נוסף ללא פילטר על מנת לקלוט את כל הפרטים באור הנראה

פילטרים אדום, ירוק וכחול: 30 חשיפות של 90 שניות כל אחת (לכל פילטר)

ללא פילטר: 60 חשיפות של 60 שניות כל אחת

פילטר מימן: 80 חשיפות של 300 שניות כל אחת

אתגר קטן: כמה גלקסיות מרוחקות אתם מוצאים בתמונה?

צילם וכתב: אילן שפירא