השמש שלנו – פעילות משוגעת ב 7 לאוגוסט

מאת אילן שפירא

כמעט ואין שבוע שבו אני מפספס תצפית או צילום של השמש.

השבוע, ביום שני צילמתי דרך שני טלסקופים –

• לונט 40ממ לשדה רחב
• שובר אור גדול בקוטר של 125ממ שעליו מותקנים שני פילטרים של h-alpha ובנוסף פילטר דוחה אנרגיה קדמי.

לפני שנתקדם לתמונות ולסרטון הפעילות של השמש, מה זה בכלל h-alpha?

רבים מהטלסקופים ההתחלתיים מגיעים עם פילטר שמש. זהו פילטר שנקרא פילטר אור לבן והוא משמש לצפייה בשכבת הפוטוספירה של השמש – פני השטח שלה. שכבה זו נקראית פוטוספירה מכיוון שהיא זו שמספקת את האור שמגיע אלינו. ניתן לרכוש פילטר כזה בנפרד אפילו בגליל של מטר רבוע וניתן להשתמש בו בכל טלסקופ. עם פילטר זה ניתן לראות כתמי שמש ומאפיינים נוספים על הפוטוספירה כגון גרנולציה (מעין בועות “קטנות”) של פלזמה.

פילטרים של h-alpha מעבירים את אורה של שכבת הכרומוספירה (כרומו – צבע). זו שכבת האטמוספירה התחתונה של השמש ובה ניתן לראות התפרצויות, כתמי שמש ועוד מאפיינים שלהם אקדיש פוסט נפרד. שכבה זו של השמש חיוורת משמעותית. כמה חיוורת? רק בזמן ליקוי חמה מלא גילו אותה בזמן שהירח הסתיר את כל האור המגיע מהפוטוספירה. פילטרים אלה מתוכמים יותר ומאפשרים מעבר של אורך גל מאוד מסויים – h-alpha 656.3 ננומטר. אור זה נפלט מאטומים של מימן מיונן בכרומוספירה.

נתחיל עם תמונה של דיסקת השמש המלאה:

ניתן לראות שהשמש פעילה אבל ללא יותר מדי כתמי שמש גדולים. ניתן כן לראות שכמעט בכל הכיוונים ישנן התפרצויות. התמונות נערכו בצורות שונות – אפשר להגיד שהשמאלית היא המקורית, או יותר נכון ללא צבע מלאכותי (המצלמה היא מונוכרומטית). האמצעית היא תמונת נגטיב ונועדה להבליט יותר פרטים על פני השטח. הימנית היא החביבה עלי – תמונה לא בנגטיב אבל בתוספת צבע מלאכותי.

אחרי כל הפעילות שראיתי שם, במיוחד בקצה השמאלי התחתון (האוריינטציה לא נכונה – המצלמה היתה מסובבת) עברתי למכשיר הגדול יותר ושם חיכו לי כמה הפתעות.

נתחיל בהתפרצות שנראית בצד ימין בתמונה המלאה. כאן התמונה מאוד מאוד רועשת אבל מראה את ההתפרצות בצורה לא רעה בכלל. התמונה סובבה כדי שההתפרצות תפנה כלפי מעלה. אין ספק שטלסקופ גדול יותר מספק כושר הפרדה רב יותר

והמנה העיקרית. בסוף, עברתי לאחד מהאזורים הפעילים שעל הקצה המערבי והתחלתי לצלם 180 סרטונים על מנת להפיק אנימציה של פעילות. אחרי שראיתי כמה פעילה השמש באזור הזה, הארכתי את הצילום ל 266 תמונות. סה”כ שעה וחצי של פעילות מתועדת.

עכשיו חשוב להבין, תמונה של השמש לא מופקת מצילום סטילס אחד. מדובר בסרטונים של מאות ולרוב אלפים של פריימים שמתוכם בוחרים את הטובים ביותר ומערימים אחד על השני – תהליך לא קצר. והתוצאה? כזו פעילות עוד לא יצא לי לצלם.

בסרטון התפרצות גבוהה וסופר מהירה. כמה גבוהה? בהערכה ראשונית שיערתי שהגובה הוא 150,000 קילומטרים. במדידה קצת מדוייקת יותר הגעתי ל 177,000 קילומטרים ואני בטוח שלא הצלחתי לצלם את כולה. אז הגובה הוא משוגע. כמה מהר קרה כל האירוע? התחיל בשעה 10:55:12 והגיע לשיא הגובה בשעה 11:00:52. מהירות של 553 קילומטרים בשניה!

ואי אפשר בלי השוואה לכדור הארץ: